[נא] כן הוא בג' (חגיגה יב א') א"ר יהודה שני רקיעים הם שנאמר (דבר' יו"ד יד) "הן לד' אלהיך השמים ושמי השמים", ר"ל אמר ז' וכו', (ובדב"ר פ"ב סי' ל"ב) רב ור' אליעזר, ובשוח"ט מזמור קי"ד ב', בשם רבנן ור' אליעזר (ובאבות דר"נ פל"ז ט') בשם ר' מאיר, (ועיין במד"ר פ' כ"ט, י"א) כל השביעין חביבין לעולם למעלן וחשיב שם שבעה רקיעים, וכן בפסיקתא דרב כהנא פסקא בחודש השביעי סי' עה, ובפסקא ויהי ביום כלות משה סי' קכב חשיב שש רקיעים, (וכן הוא בפס"ז בר"א א ז), ועיין מורה בפ"ל מהחלק השני שאמר ג"כ שאין השמים הנאמר תחלה באמרו את השמים ואת הארץ, הם אלו אשר נקראו שמים, וחזק זה הענין באמרו על פני רקיע השמים, לבאר שהרקיע בלתי השמים, ומפני זה השתוף בשם יקראו ג"כ שמים האמיתיים רקיע, כמו שנקרא רקיע האמיתי שמים, והוא אמרו ויתן אותם אלהים ברקיע השמים", (ועיין בפי' קרשקש שם שכתב וז"ל "אמנם דעת אבן עזרא שהרקיע הוא האויר, ואמר ויתן לא שהם מונחים ברקיע שהוא אויר אלא בעבור ששם יראו כמו שידמו ההמון) והנה לפי דעת המורה הם שני מיני שמים נבראו אז, וצריך שיאמרו ככה על הארץ הנזכרת בפ' ראשון כי היא אחת והנזכרת בפ' יקוו המים היא אחרת וזה לא יתכן: