לא היו מופקדין. בתמי' הרי בידך פקדתים להביאם לישראל:
כעוס. כאלו היה כועס על ישראל:
רותחין. כלומר כועס ורותח:
צונין. כמו צוננין:
הוי נותן רותחין. כלומר אי אתה יכול לכעוס שאני עומד נגד כעסך:
ה"ג והרי בניך מרים חלה אותן. וכן הוא בילקוט פ' ויחל וכן משמע בהדיא לעיל פ' כי תשא ופי' חלה המתק אותם כד"א חריפותיה מחליא ליה מה מתוק מדבש ת"י מה חלי מדובשא ודרשו ויחל מלשון מחליא:
בקיטון. בחדר הפנימי:
והפדגוג. אומן המגדל בני המלך:
בטרקלין. בהיכל לפני הקיטון:
אינו מבקש כו'. שהרי הוא בקיטון מבפנים ואין שם מי ימחה בידו:
[ה"ג לא תחת תחלה שמים כעשן וגו'] ואח"כ.
חשוב כו'. אפי' אם תחשוב אותם רעים וחטאים כסדום:
הא משה. לשון הגערה ובניחותא:
אם הללו בחיים. אלו שבעים ושבעה:
חיין הם המתים. דרך שאלה שאל אם יחיו המתים לעתיד:
טועה. מסופק בתחיית המתים:
[לא כך אמרתי גרסינן]: