שכחה רע. שאינה טוענת פירות כל צרכה:
אסרין לה ברקום אחד. קושרין בו עיר אחד לטעון פירותיה. ברקום לא מצאתי פירושו ולפי הענין הוא עיר בן אתון וכדאיתא בפרק שני דייני גזירות:
ומצאתי בספר אות אמת דצ"ל אוסרין לה ברקום והוא הנזכר בפרק במה בהמה מין חמור והם דברים המתיישבים על הלב:
זה החלב. כלומר יין לבן והאב"א כתב שבלשון ערבי קורין ליין לבן חלבין:
האדום. יין אדום:
מאוסרי לגפן כו'. נראה דה"ג מאסר לגפן כו' ופירושו יאסר הש"י ויקשר ישראל הנקראו גפן ממצרים תסיע:
עירה. לעיר ירושלים ה"א בסוף התיבה משמשת במקום למ"ד בתחלתה כן מוכח בתנחומא בהדיא:
ולשרקה. ישראל שנקראו שורקה כד"א ואנכי נטעתיך שורק יעמוד מהם בנים האיתנים הצדיקים והנביאים החזקים וכן תרגם אונקלוס:
אני נאסר. כמו אני אוסר ואולי שצ"ל כן ופירוש אני קושר לישראל הנקראו גפן ושורקה עירה ואתנו וכדמפרש ואזיל:
שהוא מחוור גרסינן. פי' שמלך המשיח מלבן להם דברי תורה באר היטב:
טעיותיהן. במה שטעו בדברי תורה עד עתה יחזור להם מלך המשיח ודריש סותה ל' טעות כד"א כי יסיתך הכי איתא בהדיא בתנחומא ועיין לקמן בפרשה צ"ט:
וליתן להם. פירוש לאומות העולם והכי איתא בירושלמי ריש פרק אין מעמידין וזהו לשונו אילו שלשים מצות שאומות העולם עתידין לקבל עליהם:
ל' מצות. היינו כדלקמן אליבא דר' יוחנן:
שלשים גבורים. שלשים צדיקים הנקראים כסף כמו שפירש רש"י ז"ל בפרק גיד הנשה ובירושלמי וז"ל אילו שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהם כו' עד שנאמר ואברהם היה יהיה וגו' יהיה בגימטריא שלשים ובשוחר טוב מזמור ה' גרס שלשים צדיקים כאברהם:
לא שמיעא ליה. כלומר לא סבירא ליה שאינו מדבר אלא באומות העולם לפרש על השלשים מצות שיתן להם לאומות העולם אלא על השלשים צדיקים שנקבעים בישראל:
על דעתיה דרב. מילתא באפי נפשיה היא לומר אליבא דרב שפירש הכתוב על שלשים הצדיקים שבישראל שבשעה שישראל זוכין רובן מהם בארץ ישראל כי שם צוה ה' את הברכה ביתרון הכשר טובה וברכה והכי מוכח בירושלמי דמלתא באפי נפשיה היא כן נראה פירושו של סוגיא זו אליבא דירושלמי והכי סליק שפיר ואע"פ שאינו מיושב לפי הסוגיא דגיד הנשה ולפי פי' רש"י ז"ל שם:
ה"ג רובן בארץ ישראל ומיעוטן בבבל וכן הוא בשוחר טוב מזמור ה' והתם גרס כשישראל זוכין שמנה עשר בארץ ושנים עשר בחוצה לארץ: