נחש. דרש לשון לא תנחשו:
נאסר בשבועה. שהמחבר נחשים משביע אותם לאיזה מקום שירצה:
ריסו. הוא לשון קצר כמו ארסו וכן הוא במדרש קהלת בפסוק טוב אחרית דבר ופירושם ארס שלו הוא מפיל חללים אף לאחר מיתתו כהאי עובדא דויקרא רבה פרשה כ"ב שנגע בו במקלו לאחר מיתתו ונישל אברים אברים:
מחלחל. נימוק ומפיל חללים:
במותו וגו' גרסי':
קראו לשמשון וגו'. כלומר כמו שכשנושך הנחש עקבי סוס נשמט הסוס ונופל גם רוכבו לאחור כן שמשון היה שומט שני עמודי התווך ושעל הגג נפלו:
על שפת הגג. דכתיב על הגג שהיו נראים רק על הגג:
ואתה אמרת כו'. והיאך מצאו אותו בין כל ההרוגים האלו:
בקש רחמים. דכתיב ויפול רוכבו אחור שכולם נפלו לאחוריהם ולא עליו:
אף זה מת. לשון תימה מאחר שאף גם זה מת צריך אני לצפות עוד לתשועת ה' וכדמפרש ואזיל:
אילו יסורים. שנקראו משפט כד"א וישם את בניו שופטים שמואל א' סימן ח':