כמיוחד כו'. זה שבט יהודה:
אילולי שנדבק כו'. אמו של שמשון היתה משבט יהודה וכן הוא בספר במדבר רבה בפר' י':
בר תלתא יומין. בן ג' ימים היה אותו חמור שכן בלשון יון קורין לשלשה טרי"א ואין לומר ג' שנים שבכל מקום תפסת מועט תפסת תפסת מרובה לא תפסת:
בטנה תרין. היתה מעוברת שני חמורים שורו עבר ת"י תוריה מבטין וכן תחלל גשם ועיין באיכה רבה במאמר חד מן אתנוס השביעי וכן פירש הערוך:
חמור חמורתים. משמע חמור של תאומים משני חמורים וזה הלחי היה של אחד מהם ואינו גדול כלחי משאר חמורים בעלמא:
דמפטפט. מי שמדבר הרבה הוא צמא למים וגם הוא מדבר ללא צורך שאמר בלחי החמור חמור חמורתים וגו':
צרצור. כלי זכוכית רחבה למטה וקצרה למעלה ופירושו היה צרצור מונח לפניו ולא היה כו'. ואולי שהספר חסר מונח לפניו:
אם איני כו'. אפילו אם איני כו':
אלא המילה. דייק מסיפיה דקרא ונפלתי ביד הערלים ולא כתיב הפלשתים:
שלא אפיל גרסינן:
המקום כו'. ופירוש הכתוב המכתש שהיתה מונחת במקום שנקרא לחי:
מכתש שמו. ופירוש הכתוב במקום מכתש שהיה שם מונח הלחי:
מבין שיניו. מבשן דרש נוטריקון מבין שיניו: