ויפג לבו וגו' גרסינן:
מה טיבו כו'. וכן כאן בראשונה אמר הכר נא וגו' לומר כי מת הוא ועכשיו עוד יוסף חי:
העגלות וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא אשר שלח יוסף והל"ל אשר שלח פרעה וה"ג בילקוט בהדיא ועגלות ששלח פרעה היכן היו אלא אותן עגלות כו':
למוד הוא כו'. בספר צרור המור מביא מאמר זה וז"ל למוד הוא כו' שנאמר ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו מהו וישאם וישרפו כד"א ותעל משאת העיר עכ"ל צרור המור:
אמר להם. יוסף לאחיו:
אם יאמין לכם גרסינן:
עגלה ערופה כו'. כתב מהר"א מזרחי וז"ל ופי' וירא את העגלות וישמע דבר העגלות כמו וירא יעקב כי יש שבר במצרים עכ"ל אבל לקמן בפרשה צ"ה איתא שנתן להם עגלות ממש וא"כ יהיה פי' העגלות כמו עגלה משולשת וכן לעגלות בית און אע"פ שנשתנו בנקודתן ומ"מ כל ימי הייתי קוהה בו מטעם שלפי המדרש הזה פשוטו של מקרא חלף הלך לו לגמרי ונהפך מעגלה לעגלה והנה מצאתי בפי' רש"י בספר הזה וז"ל הלא בפ' עגלות של המשכן הייתי עוסק עכ"ל וכן בפ' צ"ה וז"ל בפר' עגלות פירש ממנו עגלות המשכן במסכת שבת מה עשה יוסף נתן להם עגלות כדי שיהיה ניכר שבפרשה עגלות פירש ממנו עכ"ל אכן גירסת הספר היא בכל ספרי רש"י חדשים וגם ישנים וכן מצאתי בפי' רש"י כתב על קלף ישן נושן מאד ובילקוט ותנחומא וזולתם רבים וז"ל הזוהר ר"א אמר רמז ליה יוסף ליעקב על עגלה ערופה דהא בההוא פרקא אתפרש מיניה ואוקמוה עגלה ערופה דאיהי אתיא על דאשתכח קטולא ולא אתיידע מאן קטיל ליה ומה שכתבתי בשם רש"י שעגלות ממש היו אולי נכתב כן על שמו ומעולם לא יצא מפיו ע"כ:
ה"ג וירא את העגלות אשר שלח יוסף ותחי רוח יעקב ויאמר ישראל רב וגו' ה"ג בילקוט הרבה ממני שחטאתי כו' ויוסף עמד בתומתו עם ה' ולא הרהר אחר מדותיו יתברך דאל"כ לא היה ה' עמו ובפירוש רש"י גורס הרבה ממני הוצאתי מפי ובשעה שהביאו לו כתונת יוסף אמר נסתרה דרכי וגו' דאל"כ לא הגיע לידי כך כן מצאתי בפי' ישן בפיוט של ר"ה:
ה"ג ובטוח אני שיש לי כו':
ובטוח אני כו'. פירושו כעין ד"א וכן מצאתי בפי' רש"י וז"ל ועוד בטוח אני כו':
ודרש רב על עוה"ב כד"א מה רב טובך אשר צפנת ליראיך והטעם כמו שפי' רש"י בחומש מאחר שראה שי"ב בניו היו שלמים שעל דאגה זו אמר בתחלה כי ארד אל בני אבל שאולה: