ואם בא להקפיד. שלא לקבלם באהבה הרי למדנו מתורתך מק"ו שיקבלם כל אדם באהבה:
כיון שיצא. בדבר ה' מארצו וממולדתו:
רעבון. כמה שנאמר ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה:
נראה דה"ג אשריו לאדם שיסורין באין עליו מן התורה שנאמר. וה"ג בילקוט תלים בשם התנחומא אין לך אדם בלא יסורין חושש בשינו או בעינו אינו יכול לישן יגע בתורה אינו ישן זה ער וזה ער אשרי הגבר וגו' עכ"ל. כלומר אשריו לזה שיסורין באין עליו מכח שעוסק בתורה:
נראה דה"ג של אהבה הן כדכתיב אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אילו ואילו יסורים של אהבה הן דכתיב אשר יאהב וגו' והכי מוכח בפ"ק דברכות וע"ש:
חזא כו'. ראה עור אחד שישב ועסק בתורה וא"ר חמא לאותו עור שלום עליך בן חורין אמר ליה מהיכן שמעת שאני בן עבד שאבי היה עבד ונשתחרר והיה סבור שלכך קוראו בן חורין שאביו נשתחרר ועכשיו איננו עבד וא"ל רבי חמא לא בשביל כך קראתיך כן אלא שאת בן חורין לעולם הבא על שהוא בעל יסורין ואפ"ה היה עוסק בתורה:
יה יה. לשון צעקת חלל כמו הה הה:
די. די יסורים הבאת עלי ומעתה חדל ממני ולפני הדיין דוקא שבידו לרחם עליו משא"כ אם נמסר ביד השליח ששליחותו עושה בלי חמלה ומצאתי יה הוא הדיין הממונה על בית של עולם כדלעיל בפרשת בראשית פרשה י"ב והוא קצת רחוק:
שעתיד כו'. כן היא ג"כ גירסת הילקוט ורש"י גרס מי שאמר לעולמו די הוא יאמר לצרתי די: