ולהלן. גבי רבקה ולכן כתיב ויהי בעת לדתה כמו שפי' רש"י בחומש:
הכי גרסי' ויתן יד אמר רבא:
לאלתר. פירש רש"י בפ' עשרה יוחסין ולא לאחר זמן אבל כל שאר הנאמנים נאמנים אף לאחר זמן:
חיה. דכתיב לאמר זה יצא ראשונה ובכור הוא ודוקא לאלתר כדאיתא בפ' עשרה יוחסין שאם יצאת וחזרה אין נאמנת ואיתא התם מ"ד שאם מהדרא אפה שוב אינה נאמנת:
שיירא. כן הגירסא בירושלמי בפ' עשרה יוחסין ופירושו דהיינו מה שאמרו בתלמוד דידן אסופי ופירושו שיירא שעוברת וראה אחד ואמר בני הוא זה נאמן ודוקא לאלתר כדאיתא בפרק עשרה יוחסין שאם נאסף מן השוק אין נאמנין עליו כיון שיצא עליו שם אסופי וכן מצאתי שוב בפירוש רש"י:
ישנות כו'. ומוקי לה במסכת נדה במשולבות ודבוקות זו לזו:
מעת לעת. פי' רש"י משעה שראתה עד עת שישנה עמהם ולא יותר ועיין בפ' עשרה יוחסין ונתבאר לך יותר בפ' האשה במסכת נדה: