לא היה יראה כו'. כלומר אינו ענין אחד שיראה היא גדולה מצרה ואין יראה בלא צרה. וכך מצאתי במהר"ר אליהו מזרחי:
ה"ג רש"י ומהר"ר אליהו מזרחי ורבינו בחיי ובספר תולדות יצחק אלא ויירא שמא יהרג ויצר שמא יהרוג אכן גירסת הספר היא ג"כ גירסת התנחומא ולפי זה צ"ל שצרה גדולה מיראה שלא יהרוג אחרים ואע"פ שעשו בא עליו ורדף אותו ואמרו חז"ל הבא להרגך השכם להרגו שנאמר אם במחתרת וגו' י"ל שמ"מ גם ענוש לצדיק לא טוב ומהר"ר אליהו מזרחי כתב בשם תנחומא שלא היה מתיירא אלא שמא יהרוג את עשו ויקללנו אביו:
הכי גרסינן בילקוט אב ואם כך אמר כו':
יקרבו ימי אבל. כלומר שימות ויתאבלו אחרים עליו:
שאין הבטחה כו'. אין הצדיקים סומכין על ההבטחה ליראתם שמא יגרום החטא ועיין מזה ברמב"ן בסדר זה:
הנה אנכי עמך. הקב"ה אמר לו הנה אנכי עמך והוא אמר כמסתפק אם יהיה אלהים עמדי ואתי' כמ"ד שהבטחת הנה אנכי נאמר לו קודם שאמר אם יהיה אלהים עמדי כסדר הפרשה:
כי אהיה עמך. כך אמר הקב"ה למשה:
איש מנוחה וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא והכינותי את כסא מלכותו על ישראל:
מכאן וכו'. מכאן ועד נהר גיחון ששם אמר דוד למושחו למלך:
יעמדו. יכולים לעמוד: