1
ה"ג בילקוט משלי א"ל יצער בישא. פי' בתמיה אתה האיש הרע למה תצער אותי וא"ל הליסטים ישן הייתי ואתה נערתני וגירסת הספר י"ל שאמר בלשון תימה נוער זה האיש הרע ואמר ליה לא ניער מעצמו אלא אתה עוררתו ודמך בראשך:
2
לדרכו היה מהלך. שכבר נח רוגזיה שהרי אמו שלחה אחריו שנאמר עד שוב אף אחיך וגו' ובשלחו אליו היה מעורר השנאה:
3
לזה שבא כו'. עשו הוא נוטל המלכות בראשונה ואח"כ ועלו מושיעים וגו':
4
שלח. פשט והפשיט ת"א וישלח ובערוך גרס חלש כמו חלץ:
5
פורפירא. לבוש מלכות:
6
וטלקיה. והשליחו לפניו כלומר רמז לו שיקח הוא המלוכה ראשונה:
7
אין שני זרזירים. רמז שא"א לשניהם לקבל המלוכה כאחד ואין ב' מלכים משתמשים בכתר אחד:
8
הכי גרסינן ופורע ממנו אדום בלבוש אדום:
9
הכי גרסינן גבוריו אדומים מגן גבוריהו מאדום לבושיו אדומים אנשי כו'. וע"ל פרשה ס"ג: