1
הד"ד אשר אתה בבית. הרי שלא יצא בהם לדרך וכתיב החמודות שהיו יפים ונחמדים:
2
מאי עובדיהון. מה מעשיהם רעים וחטאים והיו חשודות בעיניו:
3
עובדא הוה כו'. מעשה היה בכת אחת של פריצים שהיו רגילין לאכול בב"ה כל ליל ערב שבת כי כן היה מנהגם ללון בב"ה ולכן מקדשין בליל שבת בב"ה בשביל האורחין שלנין שם ומשהיו אוכלין היו לוקחין העצמות והיו משליכין ומשברים אותם על ראש הסופר החכם שהיה דר בבהכ"נ:
4
הכי גרסינן ומקלקלי יתהון. בת"י משליכין:
5
חד מנהון כו'. אחד מהן מן הפריצים מת אמרו לו חביריו הפריצים למי אתה מצוה על בניך שישמור אותם:
6
והלא כמה כו'. דברי הספר הם והלא כמה אוהבים היו לו ולא היה מצוה על בניו אלא הסופר אלא בשביל שידע מה מעשיהם ומעשה הסופר איזה מהם טוב:
7
הכי גרס רש"י ודספרא הידין מנהון כו'. פי' איזה מהם: