1
אמה. שפחה:
2
והשקתו. כדרך כל התנאים שהתנה:
3
היה נותן לו בתו. בתמיה:
4
לעולה. משמע לצורך עולה לימכר ויקנו בדמיהם עולות ויפתח אמר והעליתיהו עולה הוא בעצמו ולא אמר כלום:
5
ואני אלך אצלו. בתמיה:
6
הדא היא דברייתא כו'. זהו שהבריות אומרים בין המילדת שנקראת חיה כד"א כי חיות הנה ובין היולדת הכואבת בחבליה וכד"א שמה חבלתך אמך אינה בקיאה לשמור את עצמה נאבד בן העלובה ר"ל היולדת כלומר הבן ההוא שנולד עתה נאבד ומת:
7
פנחס ניטלה ממנו גרסינן: היה נגיד. משמע כבר היה אבל עכשיו לא היה נגיד [ועי' זה בויק"ר פר' ז' ובקה"ר פ' עמל הכסילים]: