1
פרא. הוא מדבר כד"א והוא בין אחים יפריא [ועי' בספר השרשים להרד"ק ז"ל]:
2
בוזז נפשות. פרא אדם פירושו ירדוף בני אדם פרא בלשון ירושלמי לשון רדיפה וריצה:
3
אצרן. כמו ועצרן וכו'. גירסת הילקוט עכב אותם או הוא כמו עצרן לשון בי מעצרתא כלומר דרכן כמו בגת:
4
והתם כתיב נפל סוף פרשת חיי שרה: