הברברים גרסינן פי' אומה בזויה מלומדת מלחמה:
(ובלשון יוני הוא שם תואר לאנשים אכזרים ובעלי מדות רעות):
ליזקק לו. להרגו:
גלגל עיניו כו'. עיין לקמן פ' זו:
אמרו. כל יושבי הארץ [ועי' מאמר זה ריש פ' שמיני ור"פ רות ור"פ אסתר ובמד"ר פי"ג]:
אם נהרוג את אוהבו גרסינן. ששוב לא יהיה לו שייכות וקירוב דעת לארץ הזאת:
עין שעשתה. שכבתה כד"א גט מעושה גדול שכר המעשה מן העושה ואברהם כבש מהם מדת דין שכל טובה וברכה באת בשבילו שנאמר ונברכו בך וגו' וכדלעיל שאפילו ספינות שבים נתברכו בשבילו:
פדגוג. אומן המגדלו:
אין זקנים. [עי' ריש שמיני הגירסא נשתנה קצת וכן ריש מגילת רות ואסתר]. ובירושלמי דפ' חלק גרס אם אין קטנים אין גדולים ואם אין גדולים אין תלמידים כו'. וכן הוא במגילת רות:
פרסטגמא. פי' הערוך איגרת }*) ובעל מוסף הערוך פירש גזירת דת:}:
לפסוק היו צריה. שהוא פסוק החמישי:
ליפס. פירש הערוך מס:
גבאי טמיון גרסי'. פי' גובה מס לאוצר המלך:
החרש והמסגר. ואמרו חז"ל אלו סנהדרין:
ה"ג והמסגר אלף ר' ברכיה אמר החרש אלף והמסגר אלף ורבנן אמרו ועיין במקומות הנ"ל:
ה"ג וכיון שראו כן התחילו הכל צווחין כו':
אם צרה. אם מדבר בצרה:
ועבד פלגא. ועשה מחלוקת ופלוגתא וחלק עליו:
עוד הוא. עדיין אינה שמחה שלימה. דאמר ר' יהודה גרסינן:
תורמסין. מין קטנית מרה ונתבשלת ז' פעמים ואח"כ היא מתוקה ע"י תיקון כדאיתא במסכת ביצה פר' אין צדין:
הדוב. אשת פוטיפר:
שנגנזה בבנין הבית גרסינן. ופי' המשכן שנאמר ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו' ועיין פרשת שמיני וריש רות דאיתא הכי בהדיא:
אמרן דידן. כבר אמרנו את שלנו מה שיש להשיב על דבריך מעתה אמור אתה מה שיש בידך לומר:
אופכי כו'. פירש הערוך הנחה וקורת רוח: