ששם ננערו. בבל היא הארץ השפלה מכל הארצות לפיכך ננערו שם:
מנוערת. נתרוקנה מן המצות:
מן התרומה כו'. שכל מצות התלויות בקרקע אינן נוהגת אלא בא"י לבד:
בתשניק. לשון זוהמא כמו שפירש"י ריש פרשת מקץ ולשון צרה וצוקה [ועי' בערוך ערך שנק]:
בלא נר. פירש"י שאין שמן מצוי בבבל והביא ראיה ממסכת שבת:
בלא מרחץ. פירש רש"י לחוסר עצים ומביא ראיה מאגדה:
שריה מתים כו'. פירש"י ת"ח כדאמרינן בקדושין אמר לו לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה אמר כתיב למען ירבו ימיכם וגו' על האדמה. שנער נוטריקון שריה נערים:
[מביטין כו'. בירושלמי ל"ג ליה]:
[שונא וער. וה"ג ג"כ בירושלמי פרק תפלת השחר ובפ' תמיד נשחט]:
מעצה ההיא כו'. מעצת דור הפלגה:
מארבע. מארבע ארצות בבל וארך ואכד וכלנה:
תלתסר. פי' של רסן:
ולא עשה. לא עכב הקב"ה באהבתו אותו כן הוא בילקוט תהלים:
מפריח כו'. שברח מארצו לאהבת ה' יתברך:
מכונן כביצה. מסובב ומקושר [ועי' בערוך ערך כן הששי]:
היו זרוע וגו'. סופיה דקרא גם אשור נלוה כו':
ללווט. לקללה לוט דרש לשון לווט: