לדרת. חסר שני ואוי"ן:
לב' דורות כו'. שלא נראה הקשת בימיהם שלא הוצרכו לאות:
הוו יתבין תנין כו'. היו יושבין ושונין ביחד והגיעו לשמועה אחת משמועת רשב"י ונתקשו בה ואמר אליהו הרי אדון של אותה הלכה פירש"י קברו אשר הוא קבור שם איננו רחוק מכאן נלך שמה ונשאל את פיהו:
אמר הא מרה כו'. במדרש תהלים איתא בהדיא שאליהו אמר כן לריב"ל:
על אליהו. נכנס אליהו אל המערה של רשב"י:
לית הוא כדי כו'. אינו ראוי שיראה ויקבל פני. הקבלת פנים נקרא סבר אפין [ורבים המה בספר הזה] ובמסכת כתובות בפרק המדיר איתא שריב"ל אמר כן בעצמו לרשב"י שלא להחזיק טובה לעצמו והאמת שלא היה נראה הקשת בימיו:
ר' חזקיה כו'. מספר שוב והולך מגדולתו של רשב"י [שפ"א היה גוזר אומר לאמר לבקעה שתתמלא דנרין וכן היה וגופא דעובדא בש"ר פנ"ב]:
אי בעי כו'. אם ירצה אברהם למיקרב לסבול בזכותו הדורות כולם שעברו ממנו עד הדור שאנכי בקרבו אני אקרבנו שוב ואסבלם עד מלך המשיח ואם אברהם לא ירצה אצרף עמדי אחיה השלוני ונסבלם כולם מימות אברהם עד מלך המשיח ועיין דוגמת זה בפרק לולב וערבה:
משלשים צדיקים כו'. דכתיב ואברהם היו יהיה בגימטריא שלשים:
וברי. בני אליעזר בר' שמעון:
ואם עשרים כו'. פירוש אותם הרואים פני השכינה באספקלריא המאירה ונכנסים בלא רשות הכי מתרץ בפרק לולב וערבה: