1
תווהות. חרטה כד"א כדו תהית ודרש וינחם לשון היפוך מחשבה כביכול לשבר את האוזן:
2
מתנחם. דרשו לשון הנחה וקורת רוח:
3
אדרכל גרסינן. פי' יועץ בנאי:
4
חדותא. בעת שמחה יש לשמוח ובעת האבל יתאבל:
5
קודם שלא יבא. עד שלא בא:
6
אלא אבילות. וסתם אבל ז' ימים. ובשעת הבריאה היתה לפניו שמחה שנאמר וירא אלהים כי טוב וכתיב וראך ושמח בלבו וכתיב נמי שמחה לאיש במענה פיו וגו' ודרשו חז"ל שמחה היה לפני הקב"ה שנקרא איש מלחמה במענה פיו ויאמר אלהים יהי אור וגו':