על העצים וכו'. פירש"י דדייק מדכתיב על האדמה:
[ה"ג רש"י ילדה אשתו]:
חמתיה. ראה אותו:
מנא לך הא. שנקבה היא ברכה:
הבבלי. רבי חייא רבה מבבל היה:
שמחך. כלומר כלום בירך אותך לסימן טוב בלידת הולד ע"ד שאחז"ל בית תינוק ואשה אע"פ שאין ניחוש יש סימן:
צורך ליין כו'. כלומר מ"מ טוב ממנה היה בן זכר:
לא יהיה וכו'. יהי רצון שלא תצטרך לחזור אלי ונותן הודאה להש"י על שפטרה מביתו משא"כ לבן זכר:
אסיב ברתיה. השיא את בתו לאיש:
צלי עלי. התפלל עלי וברכני נא אבי. [ה"ג ילדה בן זכר כו' עד צלי עלי]:
לא ישלה כו'. לא יפסוק ויסור אוי אוי מפיך. [ועי' ערוך ערך של החמישית]:
תרתיהון צלוונן. שניהם תפלות הן עליך:
מן גו וכו'. מתוך שאת תהיה שלום וטובה בביתך לא יהיה לך חזרה לכאן. ומתוך שיהיה בנך קיים בשלום וטובה לא תסור מלת אוי מפיך שבכל עת תאמר אוי שעדיין לא אכל בני אוי שעדיין לא שתה אוי שעדיין לא הלך לבית הכנסת: