כאור. כלומר אדומים ובוער כאש כדרך השורה בכעס וחרון ודרש ויחר כד"א כמוקד ניחרו ועצמותיו יחרו וכן בפירש"י ז"ל ובילקוט גרס כיעור והלך אחריו האב"א ופי' בו מה שפי':
ויפלו. י"ל שנפלו ונשתנו מראות פניו שלא שב ותהה על חרון אפו או י"ל ויפלו כד"א על פני כל אחיו נפל יפול מצדך אלף ופי' פניו נחו שקטו מחרון אפו שלא נתחרט עליו ופניו הראשונים לא היה לו עוד:
ברכה. שאת פירוש תשא ברכה מאת ה' כד"א וישא כו':
שאת קללה. מכלל הן אתה שומע לאו וידיעת ההפכים אחד:
מוחל לך. דרש שאת מלשון נושא עון ועובר על פשע:
גדוש ומגודש. גרס וה"ג הערוך ורש"י דרש שאת מלשון סאה כלומר יתמלא סאתך על כל גדותיו כ"מ בפירש"י או יש לומר דדרש שאת מלשון התנשאות שיתנשא עונו למעלה ראש:
גבוה מפשעו. ולכן אמר אם תטיב שאת תהיה נשוא וגבוה למעלה מחטאתך ואם לא יתגבר ויעלה עליך וכדמפרש והולך. שנאמר כלומר יש בידו להתנשא עליו על עונו ואם לא יש ביד העון להתגבר עליו שנאמר וכו':
רובצת. חטאת היא לשון נקבה והל"ל רובצת או חטא רובץ:
כקלע. כחבל מלשון קליעה:
בחבלי השוא. שאינו חזק כחוט עכביש ואח"כ כעבות העגלה:
בתחלה הוא תש כחו. לפתח פירושו בתחלה כאשר פותח בעבירה החטאת הוא רובץ ואח"כ מתגבר והולך:
הוא נעשה אורח. יצר הרע:
איש. פירושו בעל ואדון כד"א איש האדמה איש מלחמה:
כלבים כו'. יש כלבים בעיר רומי שיודעין להשתדל להם פרנסתם בחכמה הולך ויושב לפני הנחתום שיושב על השוק למכור פת האפוי ועושה את עצמו כאילו הוא מנמנם כדי שהפלטר לא ישמור עצמו ממנו ולכן גם הפלטר מנמנם שהוא בטוח מן הכלב והכלב קם לו ושומט הפת כולו על הקרקע ובעוד שהם מקבצים ומאספים אותם נמצא הוא אוכל כבר ככר אחד והולך לו ובילקוט גרס משתכח ספי כו' ועיין מזה בערוך ערך צמת פירוש נמצא שהוא אוכל וכו' ורש"י ז"ל גרס משתכר ופי' אוכל הראשון במהרה ונוסף עוד ותופס אחר בין שיניו והולך לו. ובערוך ערך פרט גרס ויתיב קמיה פרטי"רא ופי' שוער בלע"ז פורטיר"א וכן בלשון אשכנז וכן יש לפרש פלטירא שיושב לפני הפלטרין ופירוש היכל ובית המלך ובעוד שמנמנם מרי פלטירא פירש אדון הבית השומרו כו' ולפי זה נתיישב יותר לשון מרי פלטיר"א וה"ג בילקוט תהלים והנמשל מבואר כי כן צופה יצה"ר הולך בערמימותו אחר בן אדם וירא כי לא יכול לו עד שנתפס במצודתו:
שפוף. שפול וכפוף ותש כחו:
אמר הב מה וכו'. תן לי מה שעליך והירא ורך הלבב מתיירא ממנו פן יהרגנו ונותן לו כל מה שעליו:
תוחלת. תועלת וכח לגזול ממנו כלום כי חלש ותש כח הוא התחיל הוא להכות ולכתת את הלסטים. [ובילקוט תהלים גרס תועלת והיא היא]:
פלטיא. רחוב גדול שרבים מצויים שם:
מתלא כו'. תולה עקבו למעלה דרך גאוה לילך עקב בצד אגודל:
הדין דידי. זה שלי:
תקוה לכסיל. יצר הרע נקרא כסיל ויש לו תקוה ממי שהוא חכם בעיניו ומתגאה בדרכיו:
מנון. [פירש"י ורלב"ג] בס' משלי אדון ומושל כד"א ינון שמו:
להשחיקך. לשחוק ולהתעולל בך:
דחוהו. בילקוט ישעיה גרס סמכהו ופי' יצר הרע סמוך ותמוך אותו לבל יקרב אליך ובמה שתנצור ותשמור התורה הנקראת שלום ואז מעלה אני עליך כאלו יצרת השלום שכבר בעולם. ורש"י פירש יצר סמוך כשהוא סמוך יקדים לקרוב אליך תצור התורה שנקראת שלום וזהו לפי הגירסא שגרס דחהו:
תצור. דרש בו גם כן לשון יצירה:
שלום. משמע אותו שלום שכבר ישנו בעולם מעלה אני עליך כאלו אתה בראת אתו:
שמחהו. דרש סמוך כמו שמח בחילוף סמ"ך בשי"ן [וך' בח'] וכשהוא עוסק בתורה גם יצר הרע נהנה ממנו כד"א ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו דוגמת מה שאמרו שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו:
שני עולמות. שלום שלום רמז שלום לעליונים שלום לתחתונים: