ששה דברים כו'. ועתידין לחזור ע"י משיח בן דוד הבא מפרץ. [ועי' מזה במד"ר פי"ג. ובשם טוב מביא הגירסא יותר ברורה]:
גזעה. נגדע ונתקצר שנאמר ויתחבא והלא קומתו היה מלא כל העולם והיאך נתחבא אלא שנגדע קומתו:
של מאה אמה. דכתיב ותשת עלי כפיך כ"ף גימטריא מאה הוא:
[שנתקללו המאורות כו'. עיין לעיל רפי"א]:
כבודו. האור הטוב. לעיל פ' י"א גרס אדם עמד והביט ופירושו כל אדם היה יכול להביט בו מסוף העולם כו' ובכמה מקומות גרס כמו כאן:
ולמה גנזו. היה לו לומר והעבירה. [ה"ג האירה אותו האורה. ועי' כ"ז לעיל פי"א. ובחלק העבודה האריך בביאור מאמר זה בעל עה"ק בפ"ב]:
מפני שהוא. מוצ"ש תחלת בריית האור. ה"ג אע"פ שנבראו הדברים על מלאותן פי' ולפיכך כתיב תולדות מלא שנבראו במלואן ובחלק העבודה גרס שנאמרו:
זיוו מניין. שתחזור למקומה הראשון:
אין עץ אלא תורה. שהיא קיימת לעד כך יהיו קיימים לעד כמ"ש בלע המות לנצח:
באמה גדומה. לפי הענין הוא שיעור אמה ומחצה ובערוך גרס גרומה ופי' רש"י באמה דידיה ולכל היותר הוא שוהא במעי אמו י"ב חדשי שנה וכן לכל שנה הרי ט' מאות אמה ופסוק זה לא נאמר על אורך הימים שהרי כתיב בלע המות לנצח אלא על הגובה נאמר. [וכ"ז בילקוט רות אפס קצהו]: