1
השקתהו. היא השקה את הנואף:
2
[אמרה תורה הבא עפר גרסינן]:
3
עפר כיסוי לא מנה גרסינן:
4
בילקוט דף ר"ה ריש ע"ג גרס לפי שהוא נברא כו'. ופי' הבועל כי טבע הזכר קשה וחזק כתולדות וטבע אדם הראשון הנברא מן העפר והיא נצרה ממנו מא' מצלעותיו ותולדות המים גובר' בהן לפיכך הן חלושי כח ומעודני בשר ודם הנדה והזיבה מצוי בה מכח לחה הלבנה שגוברת בהן ובירושלמי יש גירסא אחרת והביא הילקוט גם היא אבל כאן אין צורך להגיה:
5
כברייתה. תשאר כברייתה:
6
יש שם. עפר תיחוח יביא ואם אין שם עפר תיחוח יביא ממקום אחר ויניחם בקרקע המשכן ויטלנו משם והכי איתא בהדיא פ' היה מביא:
7
תני ג' צריכים שיראו. ירושלמי בפ' היה מביא: