נושאין ונותנין כו'. העדה בכל מקום פי' סנהדרין:
שיני ברזל. להט הברזל של ראש הרמח:
והניחו בחיקו גרסינן והכי מוכח בירושלמי דפרק חלק:
ה"ג לעשות צרכי הניחוהו:
שאלמלא כן. בא המדרש לפרש לנו איך התיר לעצמו לומר אף אני אעשה צרכי:
ועשה לו. הקב"ה י"ב נסים:
[סתם המלאך פיהם גרסי']:
הנוקרנין. המדקדקין ומערערין שלא בדבר צורך עיין ערוך ערך נקר ובירו' דפ' חלק גר' נוקדנין:
אף הוא נכנס כו'. ובזה היה נראה שזמרי שקדם לו לפנחס לא גמר צרכיו עדיין:
לראות. הלמ"ד פתוחה כמו להראות לאחרים:
שלא יטמא. כלומר שלא ילכלך ויטנף אותו:
וסלקו גרסי'. ור"ל סלק הדבר או המלאך המשחית:
[ה"ג ויעמוד פנחס ויפלל ד"א ויפלל שהוא כו':
ויקלל א' מהם את המלך גרסי':
בא תושב אחד גרסי']:
משטר. דין ומשפט מלשון שוטר ומושל:
נתכלו. ל' כליון:
ע"י סרחון כו'. שהם נענשים על סרחונם ומתוך כך הוא מונה אותם אח"כ לידע מנין הנותרים בחייהם: