1
ופרנסתו. חתיכה שאוכל ממנה ואולי צ"ל ופרוסתו:
2
לאחר זמן גבה מהן גרסי':
3
והן נשרפים. הזקנים:
4
בקוצים שבמחנה. זהו אליבא דרשב"א אבל לרבי שמעון בר מנסיא דרש ליה לשון קצינים:
5
ויוסף עוד וגו'. וכל אלו מנה זקנים ועיין לעיל פרשה ד':
6
אם נאמר בשר חיה גרסי'. פירוש ששאלתם היה בשר חיה שלא היתה נמצא בידם והלא נהפך טעם המן לכל טעם שבקשו:
7
[ה"ג לא נתאוו בשר אלא שאר בשר]:
8
למשפחותיו. דרשו חז"ל במסכת יומא בפרק יום הכפורים על עסקי משפחותיו:
9
[ה"ג הזקנים זקנים אחרים: