[שהוא היה עיקרן גרסינן]:
שלאדם הראשון. כלו' כנגד אדם הראשון:
נשמת חיים וגו'. וסמוך אסיפיה דעניינא ויצו ה' אלהים על האדם וגו' שהמקרא זה דרחז"ל שנצטוה אדם הראשון במצות:
שש מצות. עי' בב"ר סוף פ' י"ו נתבאר על פי הירו' למה לא חשיב שבעה כמו שמנו חכמינו ז"ל בפ' ארבע מיתות:
על שנקרא צדיק. ונאמר כסף נבחר לשון צדיק כדלעיל:
על מצות כו'. והתורה והמצות נקראו כסף שנאמר כסף צרוף בעליל:
[ה"ג ויהי נח בן חמש מאות שנה:
ה"ג מפני עון דורו]:
ה"ג אותן ז' אחד העולים. ופירושו אותיות ז' אחד שבמלות מזרק אחד כסף:
[שהם יתרון גרסינן]:
לתכלית שבעים כו'. זהו שיסד הפייטן בפרשת זכור תכלית שבעים כו' ותכלית פירושו סוף וקץ:
והייתם כאלהים אינו קדש. כדמתרגמינן ותהון כרברבין:
[קינן בדור אחר גרסי':
שבכו את יעקב גרסי']:
ונתן לדוד כו'. לפי כשהראה הקב"ה לאדם דור ודור ופרנסיו ראה דוד חייו חקוקים ג' שעות ונתן לו אדם ע' שנה משלו ועי' בילקוט בפסוק זה ספר תולדות אדם:
עשר ספירות גרסינן. ומשנה היא בספר יצירה:
י' שליטים. עיין במדרש קהלת בפסוק החכמה תעוז לחכם וגו':
ה"ג שבעת שמלו ישראל. ועיין זה במדרש חזית בפסוק אלך לי אל הר המור:
ה"ג ולמה לא הקריבו עופות לפי שאין עניות כו'. כך הגיה באות אמת והוא כפתור ופרח:
לכפר על קללות הארץ. וכן חטאת באה לכפרת עון:
ה"ג שברא מהם הקב"ה העולם השלשה כו'. וכן אמרו בעלי הטבעיים שהאש כו':
ה"ג וכנגד האש והרוח ומים:
ה' הרגשות. ה' חושים שבהם אדם מרגיש הכל והן חוש הראות. וחוש השמע. וחוש הריח. וחוש הטעם וחוש המישוש:
וה' מורגשות. הם הדברים הפועלים ההרגשות שאין הרגש בלי מורגש דרך משל אין רואה בלי נראה ואין שומע בלי נשמע וכן כולם:
כאילו ביום ראשון וכו'. ע"ל סדר ויקרא פ' ח':