מתארו. עושה לו תואר פנים יפות:
נדרו תלוי בנזירתו. כדלעיל שאפי' אמר אהיה נזיר ליום א' לדבר אחד צריך להיות נזיר שלשים יום ובכל דבר:
מירט וסיפסף. כולם ענין העברת שער הם ועיין פרק שלשה מינים:
[ה"ג שלא למדנו תגלחת אחרונה שהיא כו']:
ד"א אם כן כו'. בירושלמי דפרק ג' מינין ופירש אעפ"י שכל המעבירין אסור מ"מ אין סותר הנזירות כי אם תער:
[ה"ג ואם גלח יום שלשים לא יצא:
והא אינון תלתין גרסינן. וכי הוא בירושלמי פרק הנזיר]:
חידושו. כלומר לגופו ולחדש בתורה דין נזיר או פי' כמו שפירש"י ותוס' פ"ק דנזיר:
אם גילח יום ל' יצא. שכבר עברו כ"ט ימים:
גידול שער ל' יום. עיין פרק קמא דנזיר:
ימים מלאים ל' יום. חדש ימים הרי הקף של הימים:
הימם כתיב. חסר יו"ד בתרא ומעתה אין ראייה מכאן:
וכי הנזיר שותה כו'. שקראו עדיין נזיר:
כל ימי נדר נזרו וגו'. תער לא יעבור:
ונאמר להלן נזיר. ואחר ישתה הנזיר יין: