אמר המחבר כו' תכלית התכונות כו' כבר הארכתי קצת מענין הנכבד הזה בהקדמת המחבר ובחשבון כ"א ובמקומות זולתם ע"ש:
וטעם הדביקת ר"ל ופי' של הדביקה בו ית' הוא רק ע"י האהבה הנאמנה בה' ית':
כי אם ליראה וסיפא דקרא ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו:
ואמר את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע:
וחייב הדין להקדים היראה על האהבה ר"ל שהפרישות מן העולם היא היראה עצמה שמחמת יראת ה' פורש האדם מן התענוגים כמו שנתבאר ואח"כ יוכל לבא למדרגה העליונה שהוא אהבת הבורא ית' לכך חייב הדין להקדים הפרישות קודם האהבה:
מפני שהיא ר"ל האהבה היא תכלית מן היראה והפרישה ונובע ממנה:
וסופה הרחוק כל מה שאדם מרחיק להגיע אל סוף המעלות אין אתה מוצא אלא האהבה הזכה וכ"כ בהקדמה אשר היא תכלית כל תאוה וקץ כל תקוה כו' ע"ש וכלשון הזה כתב לקמן בפ"ו בענין המזכה לחבירו ע"ש:
ואי אפשר שיגיע האדם אליה אל האהבה:
אלא כו' וכמ"ש חז"ל ויהא מורא שמים עליכם ופירשו אע"פ שאתה עובד מאהבה עבוד גם מיראה שהעובד מאהבה זריז במ"ע והעובד מיראה נזהר ממצות ל"ת ונמצאת עבודתו שלמה כו' ע"ש:
ופנוי מתאותיו מצד הכרה ובינה אז תתיישב אהבת האלהים בלבו לאפוקי הפורש מחמת שאר כוונות רעות שלא לש"ש כמו שנתבאר לעיל:
כמה שכתוב אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש. נפשי אויתיך בלילה וגו':