בא לו כהן גדול לקרות. מנין לקריאת הפרשה וכו'. רש"י ז"ל פי' במתני' דילפינן ממלואים דאמרינן בפ"ק דף ה' מנין שאף מקרא פרשה מעכב ת"ל ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה' אפילו דבור מעכב והא התם גרסינן אמר ר' יוחנן משום רשב"י מנין שאף מקרא פרשה מעכב ובהדיא אמרינן שם לעיל דף ד' דר' יוחנן הוא דס"ל גבי מלואים כל הכתוב בהן מעכב בהן מדקאמר ליה ר"ל אי מה מלואים כל הכתוב בהן מעכב בהן אף ה"נ וכו' ולא קא מהדר ליה ולא מידי. א"כ מינה נמי דר' יוחנן מודה דלא לכל מילי ילפינן הכא ממלואים ואיהו גופיה הכא ס"ל דלא מעכבא אלא למצוה היא וכדקאמר הכא מנין לקריאת הפרשה וכו' כלומר דמכא סמכו לקריאת הפרשה אף ביה"כ ועוד דקיי"ל כר' יהודה שאינו מעכב אלא הדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים ובהיכל וכן אין קריאת הפרשה עבודה שהרי אם רצה קורא בבגדי חול בלבן ומשלו כתנינן במתני' וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מעבודת יה"כ בהל' ט' וכדאמר הכא דנקרא שירי עבודה: