התחיל ומחטא ויורד. כתב רש"י ז"ל משום דס"ל להאי תנא הקפה ברגל וכו' כמו שהעתקתי בפנים ולפירושו הא דקתני בסיפא ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה וכו' מסקנת דברי ר"א היא דאלו לת"ק על כל קרן וקרן היה צריך ליתן מלמעלה למטה. והרמב"ם שפסק כהת"ק דברגל היה מקיף כמ"ש בפ"ד מהל' עבודת יה"כ בהל' ב' ומתחיל להזות מדם התערובת על קרנות מזבח הזהב והוא מסבב והולך וכו' ואפ"ה כתב שם ועל כולן. הוא נותן מלמטן למעלן חוץ מן האחרונה שהיתה לפניו שהוא נותן מלמעלה למטן כדי שלא יתלכלכו כליו וא"כ צ"ל דהוא ז"ל פירש דהא דקתני ועל כולן וכו' לאו אליבא דר"א דוקא מיתני אלא אליבא דת"ק נמי הכי הוא וכדהביא הכ"מ בשם הרשב"א ז"ל לפרש דעת הרמב"ם כן והעתיקם התי"ט אלא דקשיא לן להבין דבריו בזה שהרי כתב הרשב"א וז"ל אפשר שהרב ז"ל סבור דאף ת"ק הוא וכו' ודקא קשיא לך ואחר שהוא מסבב הקרנותו ברגל מה הפרש בין זו לזו והרי כולם סמוכות לו אפשר לומר לדעת הרב שזו בלבד שהיא לפניו ממש לפי שיש לו לצאת מכל המזבח נותן מלמעלה למטה כי היכי דלא לתווסן מאניה אבל בצפונית מערבית שהיא לו באלכסון נותן מיד במקומו כדי שלא יעבור על המצות וישהה המתנה ואח"כ מקיף ברגל לצפונית מערבית ומשם נותן מיד לקרן מערבית דרומית ונותן מיד לקרן דרומית מזרחית ונמצא שאין מכולן אחת מהן לפניו ממש אלא זו בלבד וכו' עכ"ל דלכאורה משמע מדבריו שעל מזרחית צפונית שהיא הראשונה הוא שנותן מלמעלה למטה וכ"כ התי"ט שהעתיק דברי הכ"מ בשם הרשב"א וכתב אבל להרמב"ם בפ' הנזכר אתאן אף לת"ק דדוקא במזרחית צפונית שלפניו בראשונה נותן מלמעלה למטה וכו' ע"ש. ואין זה דרך הרמב"ם לפי מה שהבין התוי"ט לדברי הרשב"א שהרי הרמב"ם כתב בהדיא ועל כולן הוא נותן מלמעלן למטן חוץ מן האחרונה שהיתה לפניו וכו' וא"כ על קרן דרומית מזרחית הוא דקאי וכך מובנים הם דברי הרשב"א שכתב ונמצא שאין מכולן אחת מהן לפניו ממש אלא זו בלבד ור"ל דרומית מזרחית שהיא אחרונה והיא לפניו בלבד וסמוך לו מה שאין כן כולן וכפי פי' הרשב"א פירשתי וכמו שהסברתי לפי' הזה בפנים ודברי התי"ט מתמיהין הן. ולפי' הרמב"ם צ"ל עוד דהא דת"ק קאמר התחיל מחטא ויורד לאו למימרא שעל כולן נותן מלמעלה למטה וכמו שדקדק רש"י מלישנא דמחטא ויורד לפרש כפירושו אלא מחטא ויורד כמו מחטא והולך הוא ויורד לאו דוקא הוא. והלח"מ האריך כאן לסתור פי' הרשב"א ושהרמב"ם סובר כמ"ד פיתחא בדרום קאי וכן ס"ל ר"א דהקפה ביד היה ומסבב והולך דקאמר הרמב"ם היינו ביד והן אמת מדקאמר הרמב"ם שם ועומד לפנים ממזבח בין המזבח והמנורה וזהו כר' יהודה בדף נא דס"ל כשהיה נכנס לבית ק"ק היה מהלך בהיכל בין המזבח למנורה דפיתחא בדרום קאי א"כ כשהיה יוצא מבית קדשי קדשים ג"כ שם היה עומד אלא אי מפרשינן לדעת הרמב"ם כן קשה טובא חדא הא דכתב בשבע מתנות על טהרו של מזבח בצד דרום במקום ששלמו מתנות קרנותיו וזה על כרחך כר' יוסי בדף נט דפליג אחנניה וע"ש ועוד דהכא מוקי לה לקמן בהלכה ה' דמ"ד צד צפוני ר"א ומ"ד צד דרומי רבנן וכדפרישית שם ומוכרח הוא וא"כ לפ"ז ע"כ דאמרינן הקפה ברגל הויא. וכן פיתחא בצפון קאי ומוטב לנו לפרש דעתו כפי' הרשב"א ומ"ש ועומד וכו' בין המזבח והמנורה היינו כבין המזבח והמנורה הוא דקאמר והכוונה שלא היה עומד ביציאתו בצפון כלפי המזבח להדיא דא"כ יתן אחוריו כלפי לפני ולפנים וכדקאמר הכא לקמן שם אלא מצדד ועומד כלפי דרום נגד אויר שהוא בין המזבח והמנורה. ומאי שדקדק הלח"מ בדברי האי תלמודא דלקמן עי' בהלכה ד' בסופו ד"ה ויתחיל בקרן מזרחית דרומית: