(במתני') ולא פירות. מה שאכל כן פי' רש"י ז"ל וכן משמע מהש"ס דהכא לקמן והתוס' בפ' איזהו נשך דף ס"ז הקשו דמאי קמ"ל בפירות הא אפי' קרן אם אכלו אין לה כדתנן ולא בלאות ופירשו דאין לה תקנת פירות כגון שנשבית ולותה ופדתה עצמה ומה שרצה התיו"ט לתרץ הקושיין דמשום סיפא אלמנה לכ"ג כו' נקטה דהוה רבותא אפי' פירות שאכל יש לה אכתי איכא למידק דהיכי שייך למינקט רבותא ממה דלא קתני בהדיא במתני' דהא לא קתני בסיפא אלא יש לה כתובה ואם דקושטא הוא דיש לה ג"כ תנאי כתובה וכדקתני בהדיא בתוספתא דמכלתין פ"ב מ"מ לא שייך לומר דנקט רבותא בכה"ג במתני' ונראה לתרץ אליבא דשיטה דהאי תלמודא דמשום סיפא ולא בלאות נקטיה ולאשמעינן דדוקא בלאות שבלו אין לה דומיא דפירות שאכל אבל בלאותיה הקיימין יש לה כדפרישית בפנים אלא דלשיטח רש"י ז"ל דהכא ודפרק א"נ א"א לתרץ כן דמשמע אפי' בלאותיה קיימין אין לה:
ולא מזונות. מה דפרישית בפנים בלותה ואכלה זהו לשיטת הרמב"ם ז"ל שפסק בפכ"ד מהלכות אישות דבאלמנה לכ"ג יש לה מזונות בלותה ואכלה אבל לשיטת התוס' ומסקנת הפוסקים ליכא לאוקמי בלותה ואכלה דלדידהו בכה"ג אפי' אלמנה לכה"ג נמי לית לה אלא דלאחר מיתה איירי דס"ד דיש לה כמו אלמנה כ"כ התוס' פרק איזהו נשך שם: