הסריס לא חולץ כו'. הא דאמר בבבלי סתמא כר"ע כדפרישית בפנים דסריס חמה קאמר היינו במה דאמר לא חולץ. אבל לא מייבם אסריס אדם נמי שייך ואפי' אליבא דר"ע אסור שהרי אינו ראוי לבא בקהל ולפ"ז מציעתא דקאמר הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה זהו קאי אליבא דכ"ע בסריס חמה אליבא דר"ע ובסריס אדם אליבא דר"א לא פסלה בדיעבד והא דקתני בעלה פסלה זהו אפילו סריס אדם ואפילו אליבא דר"ע דהרי אסור להתייבם אלא דבסריס חמה טעמא מפני שפטורה מן היבום ועומדת באיסור אשת אח ובסריס אדם בלאו הכי פסלה דהוא פצוע דכא והוי זונה מח"ל ובהכי ניחא מה שכתב התיו"ט ד"ה מפני שהיא בעילת זנות שהרי היא עליו באיסור אשת אח שלא במקום מצוה והר"ב שלא פי' כן בכאן אלא בסיפא משום דלשיטתי' אזיל דס"ל דח"ל עושין זונה ותיפוק ליה משום לא יבא פצוע דכא כו' עכ"ל דלכאורה קשה הא לעיל כתב שם על מה שפירש הר"ב הסריס סריס חמה כו' דסתמא כר"ע והרי סרים חמה כשר לבא בקהל וליתא דה"ק דהא דקתני בעלה כו' אסריס אדם נמי קאי ואפילו אליבא דר"ע וכדפרישית והילכך לא פסיקא ליה להר"ב לפרש מפני שעומדת באיסור אשת אח דתיפוק ליה בסריס אדם דהויא זונה ומפני שראיתי רבים מחקשין בה כתבתי זה אף שהוא דבר פשוט: