כולה דרבנן. משמע מהכא דע"י חולי פסול וכן דעת רש"י ז"ל לפי מה שפירש הרא"ש ז"ל דבריו וע"ש ודעת הרמב"ם ז"ל פט"ז מהלכות א"ב דע"י חולי כשר דכבידי שמים הוא ולכאורה פסק נגד סוגיא דהכא ובבבלי אינו מפורש דין זה. וכבר כתב רבינו יצחק הביאו הנ"י בפרקין דכל היכא דאינו מפורש בבבלי סמכינן בזה על הירושלמי אבל כד דייקינן שפיר מצינו שדבריו ז"ל נמשכים אחר המסקנא דהכא כדאמרינן לעיל הלכה כר"י והוא דהרי איכא למידק על ס"ד דבני ישיבה דבעיין מימר דהא דקתני בידי שמים כשר אתיא כר"י א"כ קשה מאי איריא בעל ביצה א' אפי' חסרו שתיהן נמי וכקושיי' ר"ת בתו' ע"ש דהוכרח לחלק מכח זה בין נפצעה לניטלה וע"כ לומר דהכריחו לפרש כן מדקאמר ר"י והוא סריס חמה משמע דבידי שמים איירי ומאי דקשיא מאי איריא כו' י"ל דאתי לאשמועי' אפילו אם חסר ביצה א' אינו מוליד ונ"מ למי שרוצה להחמיר על עצמו דרשאי כעין ההוא עובדא דרבי אמי דאמר להאשה הוי ידעת כו' ושבחו ר"ז בזה לומר דמותרת לפרוש הימנו אע"ג דמדינא שריא ליה ועוד נ"מ גדולה איכא אי חזינן דנולדו לו בנים מחזקינן להו בספק כההיא דאמרינן צא וחזור על בניו כו' והיינו דקאמר ר"י בדבריו והוא סריס חמה כונתו כסריס חמה ממש לענין דאינו מוליד כגוונא דמפרש בבבלי לשיטתו ע"ש ומזה למדו בני הישיבה ג"כ לומר אליבא דרבנן דסברי בידי שמים פסול ואם שאינו מפורש בהדיא בדבריהם דהרי במתני' נפצעה קתני דבידי אדם הוא מ"מ מדקאמר רבי יוסי הל' מכלל דפליגי רבנן עליה וש"מ דשמיע ליה לרבי יוסי דרבנן אפי' בידי שמים פסלי דבברייתא דלעיל סתמא קתני אפילו נימוקה אפילו יבשה אפילו חסרה משמע דבכל גוונא מיירי וע"ז השיב סתמא דהש"ס כולה כרבנן דגם לרבנן בידי שמים ממש ודאי כשר אלא דבזה פליגי דרבנן מחמת מכה וחולי כבידי אדם חשבי וכדקאמר בברייתא בתרייתא כדפרישית בפנים ואתא ר"י למימר דע"י חולי כשר דכבידי שמים הוא וזהו דקאמר והוא סריס חמה ולא פליג אלא אהא דאפילו נימוקה כו' והא דקאמר בעל ביצה אחת לאשמועי' דאינו מוליד וכדלעיל אבל באמת אפילו ניטלו שניהם ע"י חולי כשר ובידי אדם אפי' בעל ביצה א' פסול לכ"ע דבזה לא פליג ר"י ובזה יונחו כמה דיקדוקים שדיקדקו הראשונים ז"ל והונח לנו נמי קושיח ר"ת ומה שדיקדק הרא"ש ז"ל בענין ע"י חולי מהאי דהכא ומעתה צדקו יחדיו שני הדינים האלה הא' מה שפסקו הרמב"ם ז"ל וסיעתו דבידי אדם אפי' בעל ביצה א' פסול דזהו ככ"ע אתיא וכדאמרי' ואין חילוק בין נפצעה לניטלה ודלא כר"ח וכן בהא דפסק דע"י חולי כשר כרבי ישמעאל דפסק רבי יוסי הכא הלכתא כוותיה: