1
ונשיהם לא יאכלו. הקשה הרשב"א ז"ל על פירש"י דשווי' חללה הא קי"ל אין חללה אלא מאיסורי כהונה כדאית' בסוף האומר והרמב"ם ז"ל בפי' המשנה מפרש דמשוי לה זונה וקשיא דהא משמע לעיל פ' אלמנה לכ"ג דבחייבי לאוין זר אצלה מעיקרא בעינן דקאמר התם דף ס"ט ואימא נבעלה לפסול ליה אף מחזיר גרושתו ומפרק לאיש זר אמר רחמנא מי שזר אצלה מעיקרא כו' וכיון שכן פצוע דכא דלאו זר אצלה מעיקרא הוא תיכול ותירץ דזר אצלה מעיקרא לא אתא למעוטי אלא מחזיר גרושחו בלבד משום שאינן מפסולי קהל אבל פצוע דכא דמפסולי קהל הוא פוסל אעפ"י שאין זר אצלה מעיקרא ומ"מ להדין פירושא מתני' לאו משום חללה ולאו משום זונה אלא משום דנבעלה לפסול לה עכ"ל ודעתו ז"ל בזה כשיטת הראב"ד ז"ל דאין זונה מח"ל אבל הרמב"ם ז"ל לשיטתו אזיל דמלאוין השוין בכל זונה היא וכ"כ בחבורו ועיין לעיל פ"ו הלכה ה' במראה ד"ה ושנבעלה: