קידש אשה מעכשיו כו'. הר"ן ז"ל כתב בקידושין שם על הא דאמר רבי יוחנן אפילו קידושין מאה חופסין בה וקאמר עלה אסברא לך טעמיה דר"י משום דשוו נפשייהו כשרגא דלבני כו' דה"פ דליכא למימר טעמיה דרבי יוחנן משום דקסבר שתי לשונות במשמע ומספקי' לגבי האי בתנאה ולגבי האי בחזרה דא"כ לא שייך למיתני תופסין דאין תפיסה אלא באחד מהן ואנן הוא דלא ידעינן הי מינייהו ומדקאמר תופסין משמע דס"ל שיש בה צד קידושין לכולן כו' ע"ש שהאריך והעלה דקידושי כולן נתפסו בה בודאי אליבא דרבי יוחנן ותמה שם על הרמב"ם ז"ל שכתב פ"ז מהל' אישות אמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר ואמר לה הרי אח מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום כו' כולן תופסין בה וצריכה גט מכל א' וא' מפני שהיא מקודשת לכולם בספק וכתב עליו ודבריו תמוהי' הם הרבה שכיון שהוא פוסק כרבי יוחנן שאפי' קידושי מאה תופסין בה למה כתב שהיא מקודשת לכולם בספק והרי סוגייתינו מוכחת דלר' יוחנן קידושי ודאי נינהו עכ"ל ונראה דנ"מ בין דעת הרמב"ם והר"ן ז"ל לדינא להא דקאמר הכא דהיכא דנפלה אחותה בתוך שלשים יום דאי קידושי קמא קידושי ודאי נינהו תצא הלזו משום אחות אשה ואי קידושי ספק צריכה חליצה דהרי לדעת הרמב"ם ז"ל מספקינן אפי' בקידושי קמא כדכתב שם הר"ן בשם הרמ"ך ז"ל לדעתו דמספקא ליה אי קי"ל כרב או כרבי יוחנן ולפיכך כתב שאפי' מאה תופסין בה מספק ולפ"ז אם נפלה אחותה בתוך ל' יום לא תצא בלא חליצה והשתא לדעת הר"ן ז"ל שפיר נוכל לקיים גי' הספר דה"ק וההיא כו' ולא כב"ש דהרי לב"ש דמחלקינן הכא דע"י זיקה ומאמר הוא דקאמרי דנדחית אחותה לגמרי אבל לא בקידושין דס"ל דכיון דקידושי דקמא נמי ספיקא הוא צריכה חליצה ולר' יוחנן דקאמר לשון תופסין משמע דקידושי ודאי הן ולדידיה אפי' בכה"ג תצא הלזו משום אחות אשה: