לית הדא פליגא על ר"ל כו'. אבל בבבלי מסיק דמסיחה לפי תומה הויא דכיון דחזיתנהו בכיא והיינו לפי תומה דקודם ששאלוה התחילה היא ואמרו לה איה חבירינו. ולפ"ז מעובדא זו נמי איכא סייעתא לדעת הרמב"ם שהצריך במסל"ת לומר קברתיו. וכבר הסכימו כל המפרשים דאפילו לדעת הרמב"ם דוקא באינו מזכיר שמו ואינו מכירו אבל אם מכירו לא בעינן קברתיו במסל"ת. ולכאורה היה נראה מכאן דמכרת היתה לו ואפילו הכי בעינן קברתיו לדעת הרמב"ם דס"ל דכל הני עובדי דנאמ' בהן קברתיו לדוקא נקט ולא אמרינן דמעשה שהיה כך היה כדפירשו המפרשים ז"ל אלא דהר"ן ז"ל בתשובותיו פירש הביאו הכ"מ שם ובב"י דהא דאמרינן פונדקית נכרית היתה ומסיחה לפי תומו כו' וזה קבר שקברתיו כלומר שאינה מכירה אותו האיש שאמרה עליו שמת אלא אמרה איש יהודי שהיה עמי וע"ש. ועוד נראה לומר דאפילו אמרינן דהיתה מכרת אותו כדמשמע ממתני' שחלה כו' והביאוהו לפונדק אין ראיה מכאן דאפילו לשיטת הבבלי לאו מסיחה לפי תומה ממש היתה לרבנן כדכתבו התוס' והביאו ראיה מדהכא דקאמר עשו אותה כעכו"ם מסיח לתומו משמע שלא היתה ממש מסיחה לפי תומה אלא שמביאין הרבנן ראיה דלא גרע מעד אחד:
הדרן עלך מסכת יבמות