מתני' בשקידשה בכסף כו'. וכן הביא הרשב"א ז"ל והרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכו' גירושין סתם דבריו ולא חילק כלום וכ"כ הב"י סי' קכ"א על הנ"י שהביא להירושלמי זה אבל לא ראיתי לא' מן הפוסקים שכתבו כן. ומיהו אפילו למאי דמחלק הכא היינו בקידושין דוקא שאם קידשה בכסף אפילו כנסה אחר כך מוציא ברמיזה וכדאמרינן בעלמא על דעת קידושין הראשונים הוא בועל וכן הכא אעפ"י שאין לו דעת אמרינן כשם שנקנית לו ברמיזה שאין בה מעשה כך הוא מוציאה והיינו דקאמר אבל אם קידשה בבעילה כו' ולא קאמר אבל כנסה. ובהכי אזדא לה קושית בעל משנה למלך שהביאה שם הרב המגיה דמתני' דלקמן קשיתיה להאי דהכא דקתני שני אחין חרשים כו' אם היו נכריות יכנוסו ואם רצו להוציא יוציאו ולמאי דפרישית לק"מ דהתם נמי מפקיע הגט לזיקת אחיו שהוא ברמיזה דלאו מעשה הוא והכניסה לאו כלום הוא כמו בבעילה שלאחר קידושי כסף אלא דעיקר טעמייהו דהפוסקים שלא כתבו האי דהכא משום דסתם לן תנא למילתיה וכמ"ש: