ר' יודן בעי כו'. כדפרישיח בפנים וגי' הספר שהיה כתוב אחר מתני' דלקמן אי אפשר להעמידה בשום פנים דהרי התם באחיות מיירי ולא שייך למיפרך ויחלוץ להאחת ויכנוס את אחותה דאחות חלוצה היא וכן הא דקאמר קשייתה על ר"א ובתקנתא דמיאון כדפרישית. והה"ד דלר"א נמי אפשר בתקנת חליצה להקטנה אלא דעדיפא פריך לר"א דאפשר בתקנת מיאון ויכול נמי לקיים מצות יבום בצרה. והא דמשני דאין ממאנין אלא ארוסות הה"ד דהוי מצי לשנויי דלב"ש אין ממאנין אלא בבעל והכא ביבם הוא אלא דנקט רישא דמילתייהו דב"ש כדקתני בריש פירקין. והא דקאמר הכי לר"א במתני' דלקמן מלמדין כו' והתם נמי בנשוא' היא שאני התם דאי אפשר בתקנה אחרת וכעין דמפרק בבבלי התם מיאון דמצוה שאני על הא דפריך ומי שרי ללמד במיאון אבל הכא אפשר בחליצה וכדקאמר בהדיא התם בברייתא משום ר"א אמרו חולצת הקטנה וצרתה פטורה מטעמא דאמר לקמן לא מצינו שתי יבמות מבית אחד א' חולצת וא' מתייבמת:
דר' אליעזר שמתי. עיין בתו' פ"ק דנדה דף ז ד"ה שמותי שפירשו כן בשם האי תלמודא דפ"ק דתרומות: