הדא אמרה חלוקין על ר"ח בן אנטיגנוס. כדפרישית בפנים וכן נמי אמרינן דלר"ח בן אנטיגנוס דקאמר כל שאינה יכולה לשמור אינה צריכה למאן דמשמע אם יכולה לשמור מיהת יוצאת במיאון והתם קאמר ר' יוחנן דאם יכולה לשמור צריכה להתגרש ש"מ דחלוקין והיינו הך. והשתא אתי שפיר דמסקינן הכא בבבלי הלכה כר"ח בן אנטיגנוס ובגיטין שם דף ס"ה קאמר רבא ג' מדות בקטן צרור וזרקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו כו' וכנגדן בקטנה מתקדש' למיאון. דזה השיעו' בעצמו צרור וזרקו כו' היא נמי יודעת לשמור ומבחנת בין גיטה לדבר אחר וקאמר דמתקדשת למיאון ופליג על ר' יוחנן דלעיל והיינו כר"ח בן אנטיגנוס דהכא. וכל זה הוא לגי' רש"י ז"ל שם כמו גי' הגמר' שלפנינו אבל לגי' הרי"ף ז"ל דגריס שם איפכא גבי צרור וזרקו וכנגדן בקטנה מתגרשת בקידושי אביה הפעוטות והן כבר שית כבר שבע מקחן מקח כו' וכנגדן בקטנה מתקדש' למיאון וכבר דיקדק עליו הרז"ה ז"ל שם על דמחלק בין שיעו' גירושין לקידושין דהרי משמע דחד לישנא איתמר בהו וביודעת לשמור תליא מילתא ותירץ שם דיש הפרש בין שמירת קידושין לשמירת גט דבקידושין איכא קידושי כסף שהן צריכין שמירה מעול' ומ"ה בעי שתגיע לעונת הפעוטות אבל בגט שאין צריך שמירה כל כך בצרור וזרקו אגוז ונוטלו סגי וכן כתב הר"ן ז"ל לשיטת הרי"ף אלא דאכתי קשה לפי שיטתו דמשמע דקודם זמן הפעוטות אפילו מיאון אינה צריכה ואפילו יודעת לשמור וכן פסק הרמב"ם ז"ל בהדיא פי"א מהלכו' גירושין הלכ' ז' וא"כ רבא דפסקו כוותי' לפי גירסתם דאמר כמאן דהרי לחכמים דפליגי על ר"ח בן אנטיגנוס אפילו אינו יודעת לשמור צריכה מיאון ולר"ח בן אנטיגנוס ביודעת לשמור לחוד מיהת צריכה ובהדיא קאמרינן הכא הלכה כר"ח בן אנטיגנוס ומצאתי להרשב"א ז"ל בחידושיו פ' התקבל שהקשה קושיא זו ותירץ דהא דקאמר ר"ח בן אנטיגנוס כל שיכולה לשמור צריכה למאן בטיב משא ומתן קאמר כלומר שלא תאבד כסף קידושי' במשא' ומתנה והיינו עונת הפעוטות ולרבנן לא בעינן עונת הפעוטות אבל יודעת לשמור בצרור וזרקו כו' מיהת צריכה דאי באינה יודעת לשמור כלל אפילו לרבנן אינה צריכה למאן דהא קתני במתני' לדעתה וזו אין לה דעת כלל אלא ודאי יודעת ואינה יודעת כפעוטות קאמרי ועלה קאמר ר"ח בן אנטיגנוס דכל שאינה יודעת לשמור יפה כפעוטות שלא תאבדם במשא ומתן אינה מתקדשת למיאון והוכיח שם מדקאמר הכא מן מה דאמר ר' יוחנן כו' הדא אמרה חלוקין כו' עכ"ל והשתא ר"ח בן אנטיגנוס ורבא בחדא שיטתא קיימי וחכמים דהכא כר' יוחנן אלא דאכתי איכא למידק דלחכמים דהכא ביודעת לשמור כצרור וזרקו מיהת יוצאת במיאון ור' יוחנן קאמר התם דצריכה להתגרש וצריך לומר דרבי יוחנן נמי בקידושי אביו מיירי וכיון דמבחנת בין גיטה לדבר אחר מתגרשת ע"י קידושי אביה אבל אם קידשה עצמה כמו במתני' דהשיאוה לדעתה יוצאת במיאון והיינו דקאמר הכא חלוקין כו' דלחכמים כמו דיש לה יד להתגרש אפילו בקידושי אביה שהן תורה כן יש לה יד להתקדש למיאונין כיון שהיא יכולה לשמור שלא תזרקם ולר"ח בן אנטיגנוס צריכה נמי שתגיע לעונת הפעוטות וכדפסקי הרי"ף והרמב"ם ז"ל: