תני אבל מטייל כו'. ובעל קרבן העדה פי' בשבת שם דבחצירו מטייל עד פתח החצר דמשם אסור לצאת לרה"ר ולכך פי' שם הא דלקמן באיסרטן רחבות קטנות והן בתוך החצר וכשהגיעו לפתח הרחבה א"ל זהו פתח חצירך ואסור לך לצאת יותר. ולדעתי שגג בזה דאדרבה בחצר אסור הוא לטלטל מפני שנשמר שם כדמוכח משיטת הבבלי שם ואם דעתו שהש"ס הזה חולק על הבבלי בדין זה קשה מאי עד פתח חצירו דקאמר ה"ל למימר אבל מטייל הוא בחצר ותו לא ועוד איסרטן הוא שם ידוע לרה"ר כמו באיסרטיא ופלטיא. וכן מה שפי' שם בהא דלקמן דחליטרה ויקר וז"ל ה"ג טלקי' (לחנוחא דחליטרא ויקר אוף ציבחר הוה סרד יקר) כן הגי' ביבמות וה"פ היה זורק לסנדל שנפסק לו בשבת לחנות של תכשיטים ומרגליות ושאר דברים יקרים ואמר אף שנפסק המעט הזה מ"מ כבגד שרד היקר הוא חשוב עכ"ל וכמה מהדוחק הוא פי' זה וגם מחמת זה כתב דרבי יונה סבר דבגד חשוב מותר להביאו לרה"י וחלילה להעלות על הדעת לומר כן ואם ר"ל דנתכוין להביאו לרה"י על רגלו מאי האי דקאמר היה זורק לחנות ועוד לפי זה מאי אשמועינן בההיא עובדא לחנותא דחליטרא כו'. ומאי האי דקאמר היה זורק וכן מה שפי' עוד שם בהא דלקמן הדא דתימר לרוחב כו' וז"ל הא דאמרן דבשל שמאל בימין חליצתה כשרה ויוצאין בו בשבח כשנתנו לאורך רגלו אבל כשנתנו לרוחב רגלו צריך שיחפה הסנדל רוב רגלו ע"כ ונהפוך הוא אלא משום דתפס להגירסא דשבת לעיקר מזה יצא לו לפרש כן אבל האמת דהגירסא דהכא עיקר שצ"ל הדא דתימר לרוחב כו' ושם הוא טעות דמוכח כללא דמילתא כאשר פירשתי בפנים כן הוא הנכון לפענ"ד:
מהו להחליף כו'. ובבבלי שם דחה לה אליבא דר"י דשאני גבי חליצה הואיל דלמילתיה מנא הוא דהא לא נפסקה כלל. והכא ע"כ מפרשינן האיבעיא אליבא דר"י דאי אליבא דרבנן הא קאמרי אפילו נפסקה החיצונה טמא דעדיין מנא הויא ומשום דחזי להפוכי כדפרישית לעיל אלא ודאי אליבא דר"י דכוותיה פסק הלכתא לעיל דאם נפסקה החיצונה אין יוצאין בו בשבת ופשיט ר"ז לר' ירמיה הכא מסברא דנפשיה דאם החליף שרי ולא חיישינן מידי: