בגין דב"ש בגין דר"ש. הא דלא נקט בפשיטות כר"ג דאמר אין מאמר אחר מאמר וכדמפרק לה בבבלי טעמא דהאי ש"ס אזיל לשיטתיה דאמרינן לעיל פ"ה דר"ג לא ס"ל דהמאמר קונה קנין גמור אלא קונה ומשייר וכדפרישית שם והילכך קאמר כב"ש דס"ל קונה קנין גמור ורבותא קמ"ל דאפי' במאמר אוסר' ולתרץ קושיא קמייתא ובגין דר"ש לתרץ קושיא שניה דנמי לא ס"ל דקונה קנין גמור אלא קונה או לא קונה אבל במאמר אחר מאמר ס"ל כר"ג ומטעמא אחרינא כדאיתא התם וכן הבבלי אזיל לשיטתיה דאמרינן לעיל פ' ר"ג דף נ"א דר"ג וב"ש ור"ש אמרו דבר א' דהמאמר קונה קנין גמור וכדמוקמינן הכא אליבא דר"ג ניחא הכל ואע"ג דבבבלי לא דייק לקושיא קמייתא כדהכא מ"מ קושטא הוא אליבא דר"ג הכי ועכ"פ שמעינן מדבריהם דע"כ צריך לאוקמי הכא אליבא דמ"ד דהמאמר קונה מד"ת ואסרה על השני וכדכתבו התו' הכא ד"ה עבד וע"ש דנקטו בדבריהם כמ"ד מאמר קונה מדאורייתא. לומר דקונה אבל אינו גומר מן התורה דליכא למ"ד דגומר מן התורה ואפילו לב"ש כדמוכח בהרבה מקומות במכלתין ועיין לעיל פ"ב הל"א במראה ד"ה ולקחה מה שכתבתי מזה: