אחת טמאה ואחת טהורה וכו'. מה שהבאתי התוספתא בפנים נראה דע"כ מילתא אתריתא היא דהתם באחת תרומה טמאה ואחת תרומה טהורה מיירי והתרומה שנפלה ע"כ בתרומה טמאה מיירי כמו שרמזתי בפנים דאף דשם כתוב סתם נפלה תרומה א"א לפרש כ"א בתרומה טמאה וכך משמע מדמסיים בתוספתא בבבא זו וטהורה לא תאכל בטהרה עד שתתחשב שאין בכל עיסה ועיסה כביצה א"כ בתרומה טמאה שנפלה איירי וחולין שנפלה לתוך תרומה טמאה כדי להתיר התרומה הטהורה ומ"מ מפני החשש שמא לתוך הטהורה נפלה לפיכך לא תאכל אלא פתות פחות מכביצה דומיא דתנינן שם באידך הבבות והבאתי בהלכה דלקמן והכא בשתיהן של חולין איירי וחולין שנפלה לתוך הקופה טמאה לפי שכבר טמאה היא כדי להתיר הטהורה וזה הוא הדין שהביא הרמב"ם בפ' י"ד בהלכה ט"ז היו שתי קופות אחת טמאה ואחת טהורה וכו'. והכ"מ ציין שם בהתוספתא ואינו כן כ"א דין זה מכאן הוא דנלמד ובשתיהן חולין מיירי כדאמרן וכדמשמע מהכא להדיא דקתני בהני בבי דבתרי' אחת מדומעת וכו' אחת יש בה כדי להעלות וכו' וזה הכל בשתיהן חולין הן: