יכול תורם בחטים אחד משלשים ובשעורים אחד מששים. גי' הספרים גירסא נכונה היא וכמה שבארתי בפנים והר"ש שהביא לריש הסוגיא היפך להגירסא יכול יתרום בחטים אחד מששים ובשעורים אחד משלשים וזהו לפי פירושו דוששיתם גופה תרי ששיות משמע וא"צ לכל זה וכן לא משמע כפירושו כדלקמן ואין לשבש הגי' כאן כ"א במה שהוא טעות דמוכח כהאי דכתוב בספרים בהא דלקמן לא צורכה דלא כמה דאנן אמרין תרם וכו' וכן כיוצא בזה בהסוגיא ומה שתמצא בתוספ' כתובות (דף צט) בסופו בפי' לזה הן הן דברי הר"ש ז"ל וכן במה שכתוב בספרים אליבא דב"ש והרעה מששים הגיה הר"ש מחמשים ופי' מן הדא דר' לוי דאר' לוי דלעיל קאי ולא משמע כן דהא קאמר אבתריה דא"ר לוי בר חינא וכו'. ועליה הוא דקאי כמבואר הכל בפנים דפירושו מן הדא קרא דדריש ר' לוי בר חינא דרשי ב"ש נמי לענין שלא יפחות מאחד מששים וזהו עין רעה שהוא הפחות שבשיעורין ואף דבתוספתא פ"ה גריס בהדיא לב"ש עין רעה מחמשים נראה מסוגית הש"ס דשקלי וטרי בענין זה ומסיק לדידהו כדתני בר קפרא דעין רעה נקרא בתורם א' מחמשים וכגי' התוספתא מיהו מחמשים ועד ששים אם תרם א"צ לחזור ולתרום לב"ש ואין להאריך ובההיא דשמואל עיין בדיבור דלקמן:
שמואל אמר תן ששית על ששיתם ונמצא תורם אחד מארבעים. בכאן פי' הר"ש וז"ל ועין יפה דורש שמואל משום דכתב וששיתם דששיתם משמע ב' ששיות וכשאתה נותן זה על זה ובאת לצרף החומרים והששיות הרי ג' ששיות מב' חומרין דהיינו סאה וחצי מס' סאין והוא אחד מארבעים לעין יפה עכ"ל. ולא משמע כן חדא דבתרומת חד החומר משתעי קרא או לחטים או לשעורים ומנ"ל לצירוף ב' החומרין ועוד איך ירמז לנו הכתוב כאן על צירוף החומרין וזה חטים וזה שעורים ואינן מצטרפין זה עם זה לתרומה דקיי"ל אין תורמין ממין על שאינו מינו כדדריש לעיל פ"ב בהלכה ד' מהכתוב שבתורה וגם לישנא דוששיתם גופיה אינו מתפרש על שתי ששיות אלא דציווי לרבים הוא כ"א היכא דשייכא למידרש דמוסיף הכתוב על ששית דרישיה וששיתם עוד דאז משתמע שתי ששיות כדפרישית בהס"ד יכול תורם בחטים וכו' וכן לקמן אליבא דב"ש ובענין הא דשמואל אין אנו צריכין בלאו הכי להדוחק מצירוף ב' חומרין כ"א על חד החומר הוא דקאי כמשמעות הכתוב ודריש ל' וששיתם שתחלקו עוד לשתי פעמים ששה כמבואר היטב בפנים: