זה אחד משלשה מדרשות שהן מחוורין בתורה כל חלב יצהר וכו'. כדפרישית ואזלא ממש כהא דאמרינן בפ"ט דבכורות (דף נד) על האי דרשא אשכחן תירוש ויצהר תירוש ודגן דגן ודגן מנין ק"ו מה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אינן מתעשרין זה על זה וכו'. והרמב"ם ז"ל בדרשא דהאי דינא כתב מקרא אחר כמו שהביא בפ"ה בהלכה ב' בכל מקום אין תורמין ממין על שאינו מינו שנאמר כדגן מן הגורן ונמלאה מן היקב וצריך טעם לזה ואפשר דהוא ז"ל היה מפרש להא דקאמר זה אחד משלשה דרשות וכו' כלומר שדין זה נלמד מג' דרשות דקראי חדא הא ואידך מהאי קרא כדגן מן הגורן וגו' וסמיך הש"ס אהא דמייתי ר' יוחנן בשם ר' ינאי להאי קרא בריש פרקין לענין טמא וטהור וה"ה דלמדין מכאן דדגן לחוד ויקב לחוד ואין תורמין ומעשרין מזה על זה ועוד מדכתיב בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גורן וכתבואת יקב למדין אנו ג"כ דהאי לחוד והאי לחוד ומכיון דמקרא דגורן ויקב למדין אנו ג"כ לתרומת מעשר דאין תורמין ממין על שאינו מינו הביא הוא ז"ל להאי קרא דגבי תרומת מעשר כתיבא וממילא נלמד גם לתרומה גדולה דהא ונחשב כתבואת גורן וכו' כתיב וזה אתרומה גדולה מדבר שיהא נחשב להם התרומת מעשר כתרומה גדולה דגורן ויקב: