1
מאן דאמר חותך אפי' חותך לית ביה. כדפרישית וקושיא זו אינה אלא למאי דקאמר הכא שחותך הפסוק האחרון ונחשב לויהי ערב ויהי בקר לפסוק בפני עצמו אבל למאי דקאמר התם בדף כז ע"ב דפליגי נמי בהא רב ושמואל רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק היינו שפוסק באמצע להפסוק השלישי וכו' כדפירש"י ז"ל וזהו בפ' בראשית שיש בה חמשה פסוקים וביום הראשון וכן הוא ביום השני שפוסק לאמצע הפסוק של יקוו המים וקורין בו שנים. אבל הפוסקים פסקו כרב דאמר דולג:
2
והא תני המפטיר בנביא כו'. עיין לקמן בפ"ד דמגלה בהלכה ב' מה שנתבאר בזה: