עץ שפריו הדר ועצו הדר טעם פוריו וכו'. למאי דדריש הכא דלענין הדר נמי עצו ופריו שוה ל"ק הא דמדייק התם בדף ל"ה ואימא פלפלין וכו'. וכתבו התוס' שם ד"ה ללמדך שהפנפלין חייבין בערלה וכו' וא"ת ומנלן דקרא בפלפלין ואימא אתרוג וכו' ויש לומר אתרוג אין זה חידוש אם הוא חייב בערלה וכו' ולמאי דאמר בהאי תלמודא בפרק קמא דערלה והבאתי לעיל ברייש פרקין ד"ה אמר ר"א תמן בגופו הוא יוצא וכו' דמסיק התם מריבויא דיהיה דאפי' אתרוג שנטע מתחלה למצותו חייב בערלה הדרא קושיית התוס' לדוכתה דאימא דקמ"ל דאפי' בכה"ג אתרוג חייב בערלה וחידוש הוא זה אע"ג דבעלמא אמרינן דלכם ולא למצוה כדפריך התם ולא עוד אלא דאפי' למאן דלא דריש יהיה ריבויא הוא קשה דאימא כוליה קרא דעץ מאכל להכי הוא דאתא שאפי' נטעו מתחלה למצוה חייב בערלה ואף דלא דרשינן יהיה לריבויא ועיין לעיל שם מה שבארתי בענין זה בס"ד: