לולב הגזול והיבש פסול ופירש"י ז"ל לולב כף של תמרים והדר תני הדס וערבה באפי נפשייהו. ולכאורה מאי בעי בזה דנקט והדר תני וכו' ונראה דכוונתו שלא תטעה לפרש דבלולב אגוד מיירי אבל גזל כל מין ומין בפני עצמו ואגדן קנייה בשנוי מעשה וכדס"ד לקמן גבי הני אוונכרי הלכך מפרש לולב כף של תמרים ר"ל שגזל הלולב לבדו מיירי הכא ואפי אגדו אח"כ עם שאר המינין לא קנה כדמסיק לקמן דשנוי החוזר לברייתו הוא ולאו שמיה שינוי והיינו דמסיים הוא ז"ל והדר תני הדס וערבה באפי נפשייהו לומר דאי בלולב אגוד מיירי הכא א"כ הדס וערבה בכלל דין דגזול דמתני' אלא מדהדר תני הדס הגזול ערבה גזולה ש"מ דהכא בלולב לבדו מיירי. ולפ"ז לכאורה איכא למידק אהא דכתבו התוס' לקמן דף ל' ע"ב ד"ה וליקנייה בשנוי השס וכו' וא"ת הא דפריך הכא ליקנינהו בשינוי השם תקשי ליה מתני' דלולב הגזול ויש לומר דמתני' איכא לאוקמה בשגזלו אגודה דלית ביה לא שינוי השם ולא שינוי מעשה. ולמאי דאמרן בכוונת פירש"י הוה קשה דאם כן מאי האי דהדר תני הדס וערבה באפי נפשייהו וצ"ל דהתוס' לא מדייקי הכי דאף דקתני ברישא בלולב אגוד מ"מ הדר מפרש כל חד וחד באפי נפשיה משום שאר דינין דאית בהאי ולית בהאי ולהכי נמי לא מני למתני בקצרה ארבע מינין שבלולב הגזולין ויבשים פסולין משום דהדר בעי למיתני שארי דברים הנוהגין בזה ולא בזה הלכך נקט נמי גזול ויבש בכל חד וחד ואם כן שפיר היא דלפי הס"ד דלקמן הוה מצינן לאוקמי דהכא בלולב שאגדו מיירי: