הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו. כתב הרי"ף ז"ל תרגמה שמואל במטה גבוה עשרה טפחים דכיון דגבוה עשרה שהוא שיעור סוכה נעשית כסוכה בתוך סוכה ולפיכך לא יצא ידי חובתו והשיג עליו בעל המאור ז"ל וכתב וכן פי' הרי"ף בכילה פ"א ואין לשון פירושו בזה נכון וכך היה לו לומר כיון שגבוה עשרה הוה ליה אוהל בפני עצמו ואין זה עומד בצל סוכה אלא בצל אוהל המטה והרמב"ן ז"ל בספר המלחמות כתב על זה משיחתו של רבינו הגדול ז"ל למדנו שאין הטעם משום שאינו עומד בצל סוכה דא"כ אף בשאינה גבוה עשרה נמי שהרי אוהל הוא לענין שאר הדברים אלא הטעם משום דאתי האי אהל ומבטל לסכך סוכה כיון דחשיב הוא ומתורת סוכה בתוך סוכה למדו חכמים דבר זה כי היכי דאמר רחמנא התם דאתי סכך עליון שהוא פסול שאינו עשוי לצל דהא איכא צל תתתון ומבטל לאהל של סכך תחתון ה"נ אתי אוהל זה ומבטל לסכך דסוכה למי שישן תחתיו כיון דחשיב דאית ביה עשרה והיינו דאמרינן בגמרא אתי אוהל עראי ומבטל אוהל קבע אלמא משום ביטולי הוא ולא משום שאינו ישן בצל סוכה שהרי הסכך הסוכך סוכך על הכל ובירושלמי נמי מוכח דגרסינן התם מחלפה שיטתיה דר' יהודה וכו' כ"ש מחלפה שיטתיה דר' יהודה וכו' עד ברם הכא אין כאן חלל אחר פי' דקס"ד לפי שהיה מקום דחוק לתלמידים בסוכה נכנסו תחת המטה והוי כישן תחת המטה וכו' הא למדת שבגמרא נמי מדמין הישן תחת המטה לסוכה תחת סוכה כמו שכתב רבינו הגדול ז"ל וכלשון הזה כתב אף ר"ש בעל הלכות ורבינו שלמה וכן ר"ת ז"ל גבי כילה עכ"ל שם. ולכאורה יש לפקפק על הראיה שהביא מכאן דהא ר' יוסי מדחי לה וקאמר דלא דמיא לסוכה ע"ג סוכה דתמן יש שם חלל אחר וכו' וצ"ל לפירושו דלענין זה הוא דמדחי דלא תיקשי דר' יהודה אדר' יהודה דאימא לך דלא דמיא ממש לסוכה ע"ג סוכה לפי שאין כאן חלל אחר אלא דמיהת כסוכה בתוך הסוכה דמיא וכן צריך לפרש לדעת הרמב"ם שכתב בפ"ה מהל' סוכה בהל' כ"ג ג"כ הטעם מפני שהיא כסוכה בתוך הסוכה והר"ן ז"ל כתב על דברי הרמב"ן ואין דבריו ז"ל ברורים אצלי דא"כ הוה לן למימר הכי דכי היכי שסוכה שתתת הסוכה לא מיפסלא בפחות מעשרה אע"ג דעליונה קביעא ה"נ אוהל שתחת הסוכה לא יפסל בפחות מעשרה אע"ג דקביעי וליתא דקינופות אפי' בפחות מעשרה פסלי ולא בעי עשרה אלא בכילה משום דלא קביעא או במטה משום דלגבה עשויה ולפיכך נראה דפסולא דהכא מפני שיושב תחת האוהל ולא תחת הסוכה אלא דכל אוהל לא קבוע דומיא דכילה או בעשוי לגבה דומיא דמטה לא מבטל סוכה בפחות מעשרה עכ"ל הר"ן ויש כמה נ"מ בין הני טעמי ואין להאריך כאן: