תקרה שאין עליה מעזיבה. רש"י ז"ל פי' סתם תקרה בנסרים שיש בהן ארבעה וכן פי' לשיטתו לקמן בהסוגיא דהתם דקאמר הניחא לרב וכו' אלא לשמואל דאמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת סיפא במאי פליגי ופי' ז"ל הא ודאי סתם תקרה בני ארבעה הן ובביטולי תקרה קא מיפלגי וכו'. ומיהו אק פי' זה מוכרח אלא מצינו לפרש דמתני' בתקרה שיש בה נסרים הראוין לסכך מיירי והכי פירושא דהסוגיא לקמן דמעיקרא מכריח הש"ס דבין ברישא ובין בסיפא בגזרת תקרה פליגי והיינו לרב דמוקי פלוגתייהו ברחבין ד' ועלה קאמר ואפלגי בתרתי זימנא למה לי ומהדר סיפא ר' יהודה היא דקאמר ליה לר"מ וכו' ופריך הניחא לרב וכו' אלא לשמואל דלדידיה אף ר' יהודה לא מכשיר אלא בשאין רחבים ד' וא"כ מסתמא תקרה דמתני' נמי בשאין רחבים ד' דלא עדיפי נסרים שלא נתנו לשם סוכה מנסרים שנתנן לשם סכך ולא מיתכשרי אלא בשאין רחבים ד' והשתא במאי פליגי הכא וקאמר דבביטולי תקרה וכו' וכלומר דנהי דהני נסרים ראוין לסכך בעלמא מ"מ הואיל וכאן לא נעשית התקרה אלא לבית וצריך לבטל אותה משום תעשה ולא מן העשוי ומר סבר בטלה בהכי וכו'. ונראה שכך היה מפרש הרמב"ם להמתני' ולהסוגיא ולפיכך כתב בדין זה בפ"ה בהל' מ' ובלבד שלא יהא בכל נסר ונסר ד' טפחים והיינו כשמואל דכוותיה קיי"ל ואליבא דר' יהודה. והרא"ש ז"ל כתב עליו על זה ודברים תמוהים ואין כאן מקום תימה אם נפרש דלא כפי' רש"י ושאין זה כלל מוחלט דסתם תקרה בנסרים שיש בהן ארבעה. וכן פי' הר"ן ז"ל לפי שיטת הרי"ף ז"ל שלא הביא הך אוקמתא בביטולי תקרה וכו' דהרי"ף מפרש בנסרים שהן צרין כ"כ שהיה מותר לסכך בהן לכתחלה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכו' ע"ש: