1
הירא ורך הלבב כשמועו. והרמב"ם שם הל' ט"ו פסק כר"ע אע"ג דקי"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו והני תנאי דלקמן כ"ע ס"ל דהירא רך הלבב בעבירה דאורייתא עכ"פ הוא חוזר ושמא הואיל ורבי יוסי תלמידו הוא ה"ל מחבירו לגבי ר' יוסי הגלילי והכ"מ שם נתן טעם דאמרי' בגמרא דמודי ליה ר"י הגלילי בההיא משום דכתיב ולא ימס את לבב אחיו כלבבו אלא דס"ל דאיש הירא היינו ירא מעבירות שבידו עכ"ל ולפ"ד אכתי לא הונח מ"מ לא פסק נמי כר יוסי הגלילי דאיהו ס"ל לתרווייהו ובתוספתא פ"ז גריס הכי הירא ורך הלבב. שמתיירא מן העבירה שבידו שנאמר למה אירא בימי רע דברי ר"י הגלילי ר"ע אומר מי הירא ודאי מה ת"ל שוב ורך הלבב שאפי' גבור שבגבורים והיה רחמן היה חוזר שנא' ולא ימס את לבב אחיו כלבבו ול"ל דהרמב"ם ז"ל לא סמיך אהאי תוספתא אלא כסתמא דלישנא דמתני' דמשמע דלא דריש ר"ע אלא להא: