1
ארוסה ולא ניטלת כתובתה. מפני שאסורה עליו וסיים רש"י ז"ל ואפי' לית לו דרב המנונא דשומרת יבם שזינתה מותרת ליבמה נהי דמותרת מיהו לא בעי למינסב אשה זונה והיא הפסידה כתובתה והתו' הקשו ע"ז דאי לית לן דרב המנונא מאי איצטריך קרא למעוטי דהא תנן סוף היה מביא כל שתיבעל ולא נאסרה עליו לא היה מתנה עמה אלא מדאיצטריך למעוטי ש"מ דמיתסרא וכתבו מיהו ליכא למיפשט מהכא למאי דמוקי בגמרא שבא עלי' יבם בבית חמיה דקנאה לפוטרה בגט בלא חליצה לכולי עלמא הילכך שייכא נמי אשתו ליאסר עליו בזנות כדברי הכל ועיין בסוף פ' היה מביא במראה שם ד"ה ולא לעיני יבמה דדריש תלמודא דהכא מקרא דלא נאסרה עליו וכדפרישית שם:
2
ונתינה. עיין מ"ש בריש כתובות בס"ד: