בת ישראל שנשאת לכהן מנחתה נשרפת. מסתמא דלישנא דמתני' משמע דבכל מנחות איירי וכן פירש"י ז"ל שהביאו התוס' בשמו דף כ"ג בד"ה כל הנשואות כו' דאפי' מנחת נדבה כדכתבו שם הטעם משום דקי"ל כל מה שקנתה אשה קנה בעלה והילכך יש לו חלק בה מיקרי וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב ממעשה קרבנות דבכל המנחות הנשואות לכהנים דינא הכי דהקומץ קרב לעצמו והשיריים מתפזרין על בית הדשן. ומ"ש התוס' שם דבירושלמי משמע דבמנחת סוטה איירי ומביאין ראיה מריש פ"ב ע"ש והרי הכא מבואר בהדיא דאפי' בכל המנחות קאמר כדנתן טעם בגמרא מוכל מנחת כהן כו' ומה שהביא הכא בריש פ' ב' ההיא דתני ר' חייא לעיל כו' משום דרצה להקשות על דקאמר בסוטה מנחתה כו' כדאיתא שם ובאמת כל המנחות שוין לדינא בזה:
כהנת מטמאה למתים כו' אל הכהנים לא אל הכהנות. ובבבלי סוף פירקין יליף מבני אהרן ולא בנות אהרן וכן הוא בת"כ. וקשה דהכא יליף מהכהנים ולעיל דחי לה דרשא דכהן ולא כהנת מכח קושיא וכהן כי יקנה נפש כו' ועוד איכא למידק בהא דלקמן דלכן מה אנן אמרין כו' דמעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר לכך נראה דחדא מיתרצה בחבירתה וה"ק ותהא בכלל גזירה ואין אתה דוחה משום זה פ' טמאות דדרשא דהכהנים כו' לאו דוקא הוא כדמוכח מדלעיל ומשני אם אומר את כן נמצאת מדחה כו' דהא בני אהרן כתיב ולא בנות אהרן וסמיך אהאי גוונא דדריש לעיל והכהן המשיח תחתיו מבניו ולא מבנותיו: